המשפט הבינלאומי, שלטון החוק ומלחמת חרבות ברזל
- CAARD TAU
- 11 במאי
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 12 במאי
עמיחי כהן ואיל בנבנישתי
(פרק צפוי לפרסום בספר "מלחמת חרבות ברזל" בעריכת שלמה בן-עמי ואיתמר רבינוביץ' 2026)
פרק טוען כי מלחמת חרבות ברזל חשפה כשל מבני של שלטון החוק בישראל בעת לחימה. אנו מסווגים את
הטענות להפרות הדין הבינלאומי לשלוש רמות: החלטות הדרג המדיני (חוקיות המשך הלחימה ביחס
למחיר האזרחי המצטבר, מדיניות הסיוע ההומניטרי, וטענת רצח העם); הכרעות הדרג הצבאי הבכיר (כגון
הגדרה מרחיבה של "מטרה צבאית" עד כדי הריסת ערים שלמות); והפרות של כוחות בשטח (שימוש
באזרחים פלסטינים כמגנים אנושיים, הרס שיטתי של רכוש, וחדירה של אידאולוגיה של נקם). סיווג זה
מסייע לנתח מדוע מערך הייעוץ המשפטי והאכיפה כשל במניעת ההפרות ובבירורן בדיעבד. טענתנו היא
שאין מדובר בתקלות נקודתיות או בחריגות של יחידים, אלא בקריסה של חמש הנחות יסוד שעליהן נשענה
הציפייה כי צה"ל והמערכת הסובבת אותו ימשיכו לפע ול בתוך גבולות הדין: מחויבות הדרג המדיני לדין;
יכולת הייעוץ המשפטי לממשלה לבלום; קיומו של גרעין נורמטיבי בציבור התומך במגבלות על הכוח;
אוטונומיה ערכית ומקצועית של צה"ל; וקשר מחזק בין ייעוץ משפטי לאכיפה. המחויבות לדין נחלשה מול
הזעזוע של השבעה באוקטובר ומול הלחץ הציבורי לכוח בלתי מרוסן. הצבא איבד את המרחק המקצועי מן
הדרג המדיני ואת האוטונומיה הערכית הדרושה לעמוד בציפיות שהלכו והקצינו. השחיקה ב"רוח צה"ל",
הקיטוב הפוליטי שחדר לצבא, והיחלשות המשמעת והבקרה צמצמו את היכולת לזהות חריגות בזמן אמת
ולבלום אותן. בה בעת, האפשרות של ביקורת או התערבות חיצונית – פנימית ובינלאומית – יצרה תמריץ
הפוך: להימנע מחשיפה עובדתית ומשפטית מלאה. קריסה זו משקפת משבר עמוק ביכולת המדינה להבטיח
את שלטון החוק בעת לחימה, ומסכנת את תחולת עקרון המשלימות לגבי ישראל.
